דניאל, פרק ב׳, פסוק ל״ז

תארו לעצמכם שאתם המנהיגים הכי חזקים בעולם, ושולטים על כל המדינות. האם הייתם חושבים שהשגתם את כל זה לגמרי בעצמכם? כשדניאל עומד מול נבוכדנצר ופותר לו את החלום, הוא קודם כל מזכיר לו מי באמת מנהל את העולם. דניאל פונה אל המלך, אבל מסביר לו שהתואר מֶלֶךְ מַלְכַיָּא שייך בעצם לה', שהוא מלך המלכים האמיתי. דניאל ממשיך ואומר דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא יְהַב־לָךְ, כלומר אלוהי השמים הוא זה שנתן לך את השלטון. הכוח העצום של נבוכדנצר לא הגיע בזכות עצמו, אלא זו פשוט מתנה מאת ה'. בגלל שה' בחר בו באופן אישי, נבוכדנצר מופיע בחלום בתור הראש של הפסל. ממש כמו שהראש שלנו קטן יותר משאר הגוף אבל הוא זה שחושב ושולט על הכול, כך נבוכדנצר שולט על כולם בזכות הבחירה של ה'. דניאל מפרט ארבע מתנות שה' נתן למלך: מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא. המילה חִסְנָא מתארת מלכות חזקה וכבדה. המילים האלו מתארות יחד איך השלטון של המלך הלך וגדל שלב אחרי שלב: בהתחלה הוא שלט רק על עיר אחת, אחר כך על מדינה שלמה, בהמשך הוא התחזק ושלט על אזורים רבים, עד שהגיע לשיא הכבוד ושלט על כל העולם כולו.