תארו לעצמכם שהייתם צריכים לגלות למלך חזק מאוד סוד חשוב, אבל הסוד הזה הוא לא ממש משמח. איך הייתם עושים את זה? אחרי שדניאל מסיים להזכיר למלך נבוכדנצר את החלום המפחיד שלו, הוא עובר להסביר לו מה החלום אומר. בגלל שדניאל דייק בכל פרט ופרט כשתיאר את החלום, המלך יודע בוודאות שגם הפתרון שהוא ישמע עכשיו הוא האמת לאמיתה.
דניאל אומר למלך דְּנָה חֶלְמָא, כלומר, זה החלום שחלמת. מיד אחר כך הוא מוסיף את המילה וּפִשְׁרֵהּ, שפירושה והפתרון שלו. המילה הזו נאמרת בצורה מיוחדת שמדגישה למלך שזהו הפתרון היחיד והאמיתי, ולא סתם ניחוש או דמיון.
אבל רגע, דניאל משתמש במילה נֵאמַר בלשון רבים, כאילו הוא אומר "אנחנו נגיד", למרות שהוא עומד שם לבד. למה הוא מדבר ככה? התשובה היא שדניאל מלא בענווה. הוא לא חושב שהוא פותר את החלום לגמרי בעצמו, אלא מתייחס לעצמו ולחכמה שקיבל מאת ה' כשותפים לפתרון.
בסוף דניאל מציין שהוא יגיד את הפתרון קֳדָם־מַלְכָּא, לפני המלך. את החלום עצמו דניאל סיפר ליד כל המשרתים, אבל את הפתרון הוא מגלה למלך בסוד, רק לו. הסיבה לכך היא שהפתרון מספר שהמלכות של נבוכדנצר תסתיים יום אחד, ולכן דניאל מסתיר את הבשורה הזו משאר האנשים בחדר.