יצא לכם פעם לבנות מגדל ענק ומרשים, וברגע אחד הוא נפל, התפרק ולא נשאר ממנו זכר? זה בדיוק מה שקרה לצלם, הפסל העצום בחלום, שמסמל ממלכות אדירות וחזקות שעומדות להיעלם מהעולם כדי לפנות מקום למציאות חדשה.
הפסל היה עשוי מחומרים שונים כמו ברזל, חרס, נחושת, כסף וזהב. המילים בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה מתארות איך ברגע אחד, כל החומרים האלה נשחקו, נכתשו והתרסקו יחד. השברים הפכו לחלקיקים כל כך קטנים וזעירים עד שהם וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט, כלומר הפכו להיות קלים כמו מוץ, אותן קליפות דקות של תבואה שעפות באוויר בימי הקיץ.
מיד לאחר מכן וּנְשָׂא הִמּוֹן רוּחָא, הרוח נשאה ופיזרה את כל השאריות הקלות. החלקיקים נעלמו לגמרי, וְכָל אֲתַר לָא הִשְׁתְּכַח לְהוֹן, עד שלא נודע מקומם ולא נשאר שום סימן שהפסל הזה אי פעם היה קיים. ובזמן שהפסל נעלם כלא היה, קרה דבר מדהים: וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוַת לְטוּר רַב, אותה אבן שהכתה את הפסל ושברה אותו, הפכה בעצמה להר עצום שהלך וצמח עד שמילא את הארץ כולה.