קרה לכם פעם שחלמתם חלום שבו הכל עומד במקום, ולפתע פתאום קורה משהו מפתיע שמשנה את הכל? זה בדיוק מה שקרה למלך. הוא זכר היטב את הפסל המפחיד מהחלום שלו, אבל שכח את החלק הכי חשוב שגרם לו לכל כך הרבה פחד. דניאל מזכיר לו ואומר לו חָזֵה הֲוַיְתָ, כלומר, אתה היית רואה ומסתכל על הפסל הענק.
דניאל ממשיך ומתאר שהמלך הסתכל על הפסל עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן, עד שלפתע נחתכה וניתקה אבן אחת מתוך סלע. פעולת הניתוק של האבן הייתה חזקה ופלאית, ממש כמו קריעת ים סוף. הדבר המיוחד ביותר באותה אבן הוא שהיא ניתקה דִּי־לָא בִידַיִן. אף אדם לא חצב אותה או זרק אותה, אלא היא פשוט ניתקה וזזה מעצמה, בכוח מסתורי.
האבן הזו המשיכה לעוף באוויר וּמְחָת לְצַלְמָא, כלומר היא הכתה את הפסל. היא פגעה בדיוק בנקודת התורפה, המקום החלש ביותר שלו, עַל־רַגְלוֹהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא, ישר על הרגליים שלו שהיו עשויות מתערובת של ברזל וחרס. המכה של האבן הייתה כל כך עזה, עד שהיא וְהַדֵּקֶת הִמּוֹן, היא פשוט ריסקה, שחקה ופוררה את רגלי הפסל לחלוטין.