נסו לדמיין שאתם נמצאים בבעיה גדולה מאוד, כזו שקשה לפתור לבד. מה הדבר הראשון שתעשו? כשמלך בבל מחליט להעניש את כל החכמים, דניאל מבין שהוא חייב לפעול מיד. במקום להישאר בעבודה הרגילה שלו בארמון המלך, המילים לְבַיְתֵהּ אֲזַל מספרות לנו שהוא הלך לביתו. הוא עזב הכול כדי להיות בשקט, להתבודד, להתכונן מבחינה רוחנית ולהתרכז בתפילה אל ה'.
אבל דניאל לא נשאר לגמרי לבד. נאמר עליו שהוא מִלְּתָא הוֹדַע, כלומר הודיע את הדבר לחבריו הטובים: חנניה, מישאל ועזריה. הוא סיפר להם על הגזרה הקשה של המלך, לא סתם כדי להעביר מידע, אלא כדי שיצטרפו אליו. דניאל קרא להם להתבודד יחד איתו, כדי שיוכלו להתפלל יחד ולבקש רחמים מה' שיגלה להם את סוד החלום של המלך, וכך הם יינצלו. מעניין לדעת שהתפילה שלהם לא הייתה רק כדי להציל את עצמם. היה להם חשוב מאוד הכבוד של ה', והם התפללו כדי שהאנשים הרשעים מסביב לא יראו אותם בצרה ויחשבו חלילה שאין טעם להאמין בה' ולעבוד אותו.