תארו לעצמכם שקמתם בבוקר אחרי חלום ממש מבהיל, אבל אתם לא מצליחים להיזכר מה בדיוק קרה בו. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שקרה למלך בבל. בגלל הלחץ הגדול שלו, המלך לא קורא לסתם אנשים, אלא מזמין אליו ארבע קבוצות מיוחדות של חכמים, שלכל אחת מהן יש מומחיות אחרת שאולי תעזור לו להבין את החלום.
הקבוצה הראשונה היא לַחַרְטֻמִּים, שהם חוקרי טבע שמבינים איך הנפש שלנו עובדת ואיך היא מייצרת תמונות בזמן השינה. הקבוצה השנייה היא וְלָאַשָּׁפִים, שהם רופאים שבודקים את הגוף, כי לפעמים חלומות מושפעים מאיך שאנחנו מרגישים מבחינה גופנית. הקבוצה השלישית היא וְלַמְכַשְּׁפִים, אנשים שעושים קסמים ואשליות ומנסים לגלות דברים נסתרים. הקבוצה הרביעית היא וְלַכַּשְׂדִּים, חכמים שמסתכלים על הכוכבים בשמיים כדי לנסות לחזות את העתיד.
המטרה של המלך היא ברורה, הוא קורא להם לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמוֹתָיו. המלך בכוונה לא מגלה להם מראש שהוא בעצם שכח את החלום ושהם יצטרכו לנחש אותו בעצמם, כי הוא ידע שאם הם ישמעו את זה מראש, הם פשוט יברחו מפחד.
בסוף אנחנו רואים שוַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. החכמים האלה היו מאוד גאוותנים. למרות שהמלך עמד לבקש מהם משהו ששום בן אדם רגיל לא באמת יכול לעשות, הם לא הודו שהם לא יכולים. במקום זה, הם הגיעו לארמון ונעמדו בביטחון מול המלך, כאילו הם שולטים במצב ומוכנים לפתור כל בעיה בעזרת החוכמה שלהם.