דניאל, פרק ב׳, פסוק ב׳

בעת מצוקתו מורה המלך לִקְרֹא לארבע קבוצות של יועצים וקוסמים כדי להתחקות אחר מקור חלומותיו. הוא בוחר בקפידה לַחַרְטֻמִּים החוקרים את פעולת הנפש, וְלָאַשָּׁפִים הבוחנים את השפעת הגוף, יחד עם וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים המשתמשים בכוחות נסתרים ובחכמת המזלות. המטרה היא לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמוֹתָיו, דרישה שנוסחה בעמימות כדי שהחכמים לא יברחו מפחד מהצורך לשחזר את החלום שנשכח, או לחלופין נמסרה להם מראש כדי שיוכלו להתכונן למשימה בביתם. אף על פי שהבקשה הייתה למעלה מכוח אנושי, וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בביטחון ובגאווה, מתוך סכלות ותוך שהם מציגים מצג שווא של שליטה במצב.