הסיפור עובר כעת ללשון אֲרָמִית, שפתם המדוברת של המלך והמקומיים. וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים, כמומחים מקומיים לחיזוי העתיד, בחרו לענות פומבית בשפה המובנת לכולם בתקווה שהמלך יחזור בו מדרישתו. הם פתחו בברכה מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י, כלומר המלך לעולם יחיה, לא רק מתוך גינוני מלכות אלא כדי להפיג את החשש שהמלך מסתיר את החלום מפחד שהוא מבשר על מותו. לבסוף הם ביקשו אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א לְעַבְדָ֖ךְ וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא, שמשמעותו אמור את החלום לעבדיך ואת פתרונו נגיד. בקשה זו נבעה מהנחתם שהמלך זוכר את החלום ורק זקוק לפתרונו, ולכן דרשו את סיפור המעשה כבסיס הכרחי, או שניסו בתחבולה לדלות ממנו את הדימויים הספציפיים של החלום כדי להתאים אליהם את תחזיותיהם.
דניאל, פרק ב׳, פסוק ד׳
וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א (לעבדיך) [לְעַבְדָ֖ךְ] וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.