דניאל, פרק ב׳, פסוק מ״ז

Daniel 2:47Sefaria

עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר מִן־קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֱלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥א דְנָֽה׃

לאחר שדניאל מסרב לקבל סגידה, המלך פונה אליו ומצהיר מִן־קְשֹׁט, כלומר באמת, כי ה' הוא הכוח העליון המוחלט. הוא מכיר בכך שה' הוא אֱלָהּ אֱלָהִין, השולט על כל הכוחות בטבע ואף על דניאל עצמו, וכן שהוא וּמָרֵא מַלְכִין, אדון אוניברסלי ששולט בהיסטוריה ומפיל אימפריות כרצונו. לבסוף, המלך מכנה את ה' וְגָלֵה רָזִין, מגלה סודות, שכן היכולת של דניאל לחשוף את רָזָא דְנָה, סוד זה, נובעת אך ורק מכך שה' העניק לו את הכוח לכך. חשיפת הסוד ההיסטורי העצום מעידה כי ה' יודע את כל הצפונות.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק מ״ו
פסוק מ״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.