דניאל, פרק ב׳, פסוק כ״ז

עָנֵה דָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְאָמַר דברי סנגוריה על חכמי בבל כדי להצילם מעונש המוות ולמנוע טינה ציבורית כלפיו. הוא מבהיר כי רָזָא, הסוד הכולל את החלום ופתרונו דִּי־מַלְכָּא שָׁאֵל, הוא עניין פלאי הנמצא בספירה עליונה ונשגב מבינת אנוש. משום כך, לָא חַכִּימִין, מונח הכולל את כל סוגי המכשפים, ואף לא קובעי העתידות וקוראי הסימנים המכונים גָּזְרִין, יָכְלִין לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא. חכמתם של מכשפי בבל נשענת על כוחות נחותים כמו שדים וכוכבים, ולכן הם לא פשעו ולא הסתירו את הפתרון במכוון כפי שחשד המלך. דניאל פועל מתוך ענווה ומאשר כי החכמים צדקו לחלוטין בטענתם שאין אדם היכול לגלות סוד זה בכוחות טבעיים.