המלך פונה לְדָנִיֵּאל בתמיהה גדולה ושואל אותו הַאִיתָךְ כָּהֵל, האם יש בך את היכולת להודיע לי את החלום דִּי חֲזֵית, אשר ראיתי, ואת פתרונו. הכתוב מדגיש את שמו הבבלי של דניאל, דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר, שאותו קיבל בעבר משר הסריסים, כדי להסביר את הלך הרוח של המלך באותו רגע. המלך מתקשה להאמין שדניאל יצליח בכוח שכלו האנושי במקום שבו כשלו כל החכמים, ולכן מניח שהצלחתו נובעת מכוח עליון הטמון בשמו הבבלי המכיל שם של אליל. הנחה זו נועדה גם לספק הצדקה לשאר חכמי בבל שנידונו למוות, שכן אם דניאל פועל רק בזכות סיוע אלוהי, שאר החכמים שאינם זוכים לעזרה זו פטורים מאשמה ולא יתגלו כשקרנים.
דניאל, פרק ב׳, פסוק כ״ו
עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל דִּ֥י שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר (האיתיך) [הַֽאִיתָ֣ךְ] כָּהֵ֗ל לְהוֹדָעֻתַ֛נִי חֶלְמָ֥א דִֽי־חֲזֵ֖ית וּפִשְׁרֵֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.