תארו לעצמכם שאתם עומדים מול המלך הכי חזק בעולם, והוא מבקש מכם לבצע משימה שאף אחד מהאנשים החכמים בממלכה לא הצליח לעשות. זה בדיוק המצב שבו נמצא דניאל. המלך פונה אליו ושואל אותו בהפתעה גדולה: הַאִיתָךְ כָּהֵל, כלומר, האם באמת יש בך את היכולת להגיד לי מהו החלום דִּי חֲזֵית, אשר ראיתי, וגם להסביר לי את הפתרון שלו?
בזמן השאלה, המלך בוחר לקרוא לדניאל בשם הבבלי שלו, דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר. למה הוא מזכיר דווקא את השם הזה? המלך פשוט לא מבין איך נער צעיר יכול להצליח במקום שבו כל החכמים הגדולים נכשלו. בתוך השם "בלטשאצר" מסתתר שם של אליל בבלי. המלך חושב שאם דניאל יצליח לפתור את החלום, זה בטח קורה בזכות כוח מיוחד של אותו אליל ששמו נמצא בתוך השם של דניאל.
המחשבה הזו של המלך היא מאוד חשובה עבור שאר חכמי בבל, שעמדו לקבל עונש חמור מאוד כי לא הצליחו לפתור את החלום. המלך בעצם בוחן את דניאל: אם דניאל יצליח לפתור את החלום רק בעזרת החוכמה האנושית והרגילה שלו, זה יוכיח ששאר החכמים פשוט שיקרו כשאמרו שזו משימה בלתי אפשרית לבני אדם, והעונש שלהם באמת מוצדק. אבל, אם דניאל יצליח בזכות כוח עליון של האליל, למלך יהיה תירוץ לסלוח לשאר החכמים. הרי להם אין את השם של האליל הזה, ולכן הם לא יכלו לקבל ממנו עזרה מיוחדת כמו דניאל.