בֵּאדַיִן, אז, מול גזירת המוות המרחפת, דָּנִיֵּאל פועל בקור רוח ובנועם שיח. הוא הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם, כלומר משיב דברי עצה ושכל, לְאַרְיוֹךְ רַב־טַבָּחַיָּא, הממונה על ההוצאה להורג, ויש אומרים שר המבשלים. דניאל פונה ישירות לשר הבכיר דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶל, שיצא להרוג את חכמי בבל, מתוך הבנה שהלה יחשוש לחרוג מסמכותו ולפגוע במי שלא הוזמן למלך. בתחכום ואצילות, דניאל מעמיד פנים שאינו בקיא בפרטי הגזירה כדי לזכות בזמן, וטוען משפטית כי הגזירה אינה חלה עליו, מה שמעניק לאריוך תירוץ לגיטימי להשהות את הפקודה שביצע בלאו הכי בחוסר רצון.
דניאל, פרק ב׳, פסוק י״ד
בֵּאדַ֣יִן דָּנִיֵּ֗אל הֲתִיב֙ עֵטָ֣א וּטְעֵ֔ם לְאַרְי֕וֹךְ רַב־טַבָּחַיָּ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א דִּ֚י נְפַ֣ק לְקַטָּלָ֔ה לְחַכִּימֵ֖י בָּבֶֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.