קרה לכם פעם שהתעוררתם מחלום ממש חשוב, אבל רגע אחרי שפתחתם את העיניים גיליתם ששכחתם לגמרי מה חלמתם? זה בדיוק מה שקורה למלך נבוכדנצר. הוא עומד מול החכמים שלו כשהוא מוטרד מאוד מחלום אחד ויחיד שהוא חלם בלילה. הוא מרגיש שהחלום הזה מגלה את העתיד, אבל יש לו בעיה גדולה: הוא שכח אותו.
המלך דורש מהחכמים דרישה יוצאת דופן. הוא לא מבקש מהם רק לפתור את החלום, אלא קודם כל לגלות לו מה בכלל היה החלום! כשהמלך אומר שהוא רוצה לָדַעַת את החלום, זה מראה עד כמה הוא לחוץ ומשתוקק להיזכר בפרטים שלו. אולי תחשבו שהמלך רק מעמיד פנים כדי לבחון את החכמים, אבל האמת היא שהוא באמת שכח את החלום. רק מאוחר יותר, כשדניאל יספר לו מה הוא חלם, הזיכרון יחזור אליו והוא יזהה שזה נכון.
המלך פועל כאן בתחבולה חכמה. הוא משתמש במילה וַתִּפָּעֶם, שמתארת סערת רגשות וחרדה קלה, ולא שכחה מוחלטת. למה? כי הוא רומז לחכמים שאמנם הוא לא מצליח לשחזר את החלום בעצמו, אבל הזיכרון שלו לא נמחק לגמרי. ככה הוא מזהיר אותם לא לנסות לרמות אותו ולהמציא חלום שקרי, כי הוא רוצה שהם יחשבו שברגע שהם יגידו משהו לא נכון, הוא מיד ישים לב לשקר.