תחשבו על מצב שבו מלך כועס מאוד, ובמקום לברר מי באמת אשם, הוא פשוט נותן פקודה להעניש את כולם. זה בדיוק מה שקרה בבבל. המלך זעם והחליט להוציא חוק רשמי נגד כל החכמים בממלכה. המילים וְדָתָא נֶפְקַת מתארות איך הפקודה והחוק של המלך יצאו לדרך. המלך לא סתם כעס, אלא הפך את זה להליך משפטי של ממש. מיד לאחר מכן, וְחַכִּימַיָּא מִתְקַטְּלִין, כלומר, התחילו לפגוע בחכמים ולהעניש אותם בחומרה. באותו זמן, וּבְעוֹ, שפירושו חיפשו, גם את דניאל ואת חבריו כדי להעניש גם אותם. אבל רגע, למה בכלל חיפשו אותם? הרי דניאל וחבריו בכלל לא היו בארמון ולא עשו שום דבר רע! התשובה היא שהמלך נתן פקודה כללית מאוד. הוא ציווה לפגוע בכל חכמי בבל בלי לרדת לפרטים. בגלל שדניאל וחבריו היו ידועים כאנשים שלומדים ונחשבים לחכמים, הפקודה החמורה חלה גם עליהם, למרות שהם היו לגמרי חפים מפשע.
דניאל, פרק ב׳, פסוק י״ג
וְדָתָ֣א נֶפְקַ֔ת וְחַכִּֽימַיָּ֖א מִֽתְקַטְּלִ֑ין וּבְע֛וֹ דָּנִיֵּ֥אל וְחַבְר֖וֹהִי לְהִתְקְטָלָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.