תארו לעצמכם שאתם מקבלים הצעה לפרס עצום, אבל אתם מחליטים לסרב. זה בדיוק מה שקרה לדניאל! אחרי שהוא פתר את החלום של מלך בבל, המלך התפעל כל כך עד שרצה להתייחס לדניאל כמו אל ולהקריב לו קורבנות. אבל דניאל, שהיה נאמן לה', סירב לכך בתוקף.
אֱדַיִן (אז), כשהמלך הבין שדניאל לא יסכים לקבל כבוד של אלוהים, הוא החליט לתת לו במקום זה כבוד ועושר בעולם הזה. קודם כל, המלך רַבִּי (גידל) את דניאל והפך אותו לשר הכי חשוב מכולם. הוא נתן לו וּמַתְּנָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן (מתנות גדולות ורבות), שהיו בעצם עושר, קרקעות והכנסות קבועות לכל החיים.
בנוסף לעושר, המלך וְהַשְׁלְטֵהּ (השליט אותו) על מְדִינַת בָּבֶל, שהיא עיר המלוכה המרכזית. כך דניאל קיבל סמכות על כל העניינים והרכוש של הממלכה. אבל זה לא הכול, הוא מונה גם להיות וְרַב־סִגְנִין (שר השרים) עַל כָּל־חַכִּימֵי בָבֶל. התפקיד הכפול הזה אומר שדניאל היה המנהיג העליון גם של כל הרכוש והכסף בממלכה, וגם של כל החוכמה והשכל.