דניאל, פרק ב׳, פסוק מ״ו

Daniel 2:46Sefaria

בֵּ֠אדַ֠יִן מַלְכָּ֤א נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ נְפַ֣ל עַל־אַנְפּ֔וֹהִי וּלְדָנִיֵּ֖אל סְגִ֑ד וּמִנְחָה֙ וְנִ֣יחֹחִ֔ין אֲמַ֖ר לְנַסָּ֥כָה לֵֽהּ׃

תארו לעצמכם מה הייתם מרגישים אם לפתע המלך הכי חזק בעולם היה נופל על הרצפה ומשתחווה דווקא לכם? זה בדיוק מה שקרה לדניאל. המלך נבוכדנצר היה כל כך מופתע מזה שדניאל הצליח לגלות את הסוד הנסתר שלו, עד שהוא נפל על פניו וסגיד, כלומר השתחווה לדניאל. המלך הבין שחכמה אדירה כזו לא יכולה להיות של אדם רגיל. הוא חשב שדניאל הוא ממש קדוש, ולכן הוא ציווה להביא לו מנחה וניחוחין, שהם מנחה ויין שנותנים בדרך כלל כקרבן. אבל יש כאן פרט מאוד מעניין. כתוב שהמלך רק אמר להביא את הקרבנות. הוא אמנם ציווה לעשות זאת, אבל בפועל זה לא קרה. למה? כי דניאל סירב מיד. הוא לא הסכים בשום אופן שיעבדו אותו, עצר את המלך, ודאג שכל הכבוד והתודה יופנו אך ורק לה׳, שהוא זה שבאמת גילה לו את הסוד.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק מ״ה
פסוק מ״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.