דניאל, פרק ג׳, פסוק כ״ה

מלך בבל מביט אל כבשן האש הבוער ומגלה כי האנשים שהושלכו לתוכו הותרו מכבליהם, והם שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא, צועדים בנחת בתוך הלהבות. הוא מבחין כי וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן, לא נגרם להם כל נזק, ולצידם מופיעה דמות נוספת שנגלתה רק לעיניו, כפי שהוא מעיד במילים הָא אֲנָה חָזֵה. המלך מתאר כי וְרֵוֵהּ דִּי רְבִיעָאָה, מראהו של האדם הרביעי, דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין, כלומר דומה למלאך משרתי ה'. נבוכדנצר זיהה את המלאך כגבריאל, שר האש, שאותו שרד בעבר כאשר המלאך שרף את מחנה אשור, והבין כי הוא נשלח כעת לצנן את הכבשן מבפנים. פליאתו נבעה מכך שהאנשים עומדים ללא פגע דווקא לצד המלאך המשחית החולק עם ה' את תכונת האש.