דניאל, פרק ג׳, פסוק כ״ו

Daniel 3:26Sefaria

בֵּאדַ֜יִן קְרֵ֣ב נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר לִתְרַע֮ אַתּ֣וּן נוּרָ֣א יָקִֽדְתָּא֒ עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר שַׁדְרַ֨ךְ מֵישַׁ֧ךְ וַעֲבֵד־נְג֛וֹ עַבְד֛וֹהִי דִּֽי־אֱלָהָ֥א (עליא) [עִלָּאָ֖ה] פֻּ֣קוּ וֶאֱת֑וֹ בֵּאדַ֣יִן נָֽפְקִ֗ין שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ מִן־גּ֥וֹא נוּרָֽא׃

נבוכדנצר מתקרב אל לִתְרַע, שער חצר הכבשן, מתוך הכרה בעליונותו של ה' על הטבע. הוא פונה אל שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ בשמותיהם הבבליים, אך מוסיף מיד את התואר עַבְדוֹהִי דִּי־אֱלָהָא עִלָּאָה, עבדיו של האל העליון, כדי להבהיר שניצלו אך ורק בזכות משרתם את ה'. המלך מצווה עליהם פֻּקוּ וֶאֱתוֹ, צאו ובואו, פנייה המרמזת שקרקעית הכבשן עלתה כדי להקל על יציאתם מבעד לפרצות שונות שנבקעו בו. בֵּאדַיִן נָפְקִין, רק אז יצאו האנשים, שכן עד לאותו רגע נמנעו מלצאת מפאת כבוד המלך או מחשש שיהרוג אותם אם יצאו ללא רשות מפורשת. הם יצאו ברוגע מִן־גּוֹא נוּרָא, מתוך גחלי האש עצמה, בעוד המלאך נותר מאחור בכבשן.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ה
פסוק כ״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.