עצמו לרגע עיניים ונסו לדמיין שאתם עומדים בתוך קהל עצום, ופתאום נשמעת מנגינה חזקה ורועשת מכל עבר. זה בדיוק מה שקרה בממלכת בבל. המלך נבוכדנצר רצה שכולם ידעו שהוא השליט היחיד והחזק ביותר, ולכן הוא ארגן אירוע ענק כדי להראות את כוחו.
ההוראה לעם הייתה ברורה: בְּעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא, כלומר, ברגע שתשמעו את קול הקרן, שהיא כלי נשיפה הדומה לשופר, יתחיל האות. מיד לאחר מכן הצטרפו עוד המון כלי נגינה מיוחדים שהיו מוכרים באותו זמן. נשמעה המַשְׁרוֹקִיתָא, שהיא כלי נשיפה שורק הדומה לחליל, ויחד איתה ניגנו כלי מיתר שונים כמו קַתְרוֹס, שַׂבְּכָא וגם פְסַנְתֵּרִין. היה שם אפילו כלי מורכב בשם סוּמְפֹּנְיָה, שהיה עשוי מהרבה צינורות והפיק צלילים מגוונים, וגם וְכֹל זְנֵי זְמָרָא, שזה אומר כל שאר סוגי כלי הנגינה.
למה המלך בחר דווקא בכלים האלה? מפני שהקול שלהם היה כל כך חזק ורועם, שגם מי שעמד רחוק מאוד יכול היה לשמוע אותם בבירור. הרעש העצום הזה נועד להפחיד את ההמונים ולסמן את הרגע שבו כולם חייבים תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, כלומר, ליפול על הפנים ולהשתחוות לפסל הזהב הגדול שהקים נבוכדנצר כדי להראות שהשלטון שלו יישאר לנצח.
אבל מאחורי כל הרעש והצלצולים, הסתתרה תוכנית סודית נגד עם ישראל. נבוכדנצר ידע שכל עוד בני ישראל נאמנים אל ה', הם מוגנים ואף אומה לא יכולה לנצח אותם. לכן, הוא רצה להכשיל אותם ולגרום להם להשתחוות לפסל ולהתנהג כמו עובדי אלילים, כדי שה' יעזוב אותם. המלך ידע היטב שיהיו אנשים צדיקים ואמיצים בעם ישראל שיסרבו להשתחוות, אבל הוא קיווה שהאיום בעונש חמור של אש יטיל פחד גדול על כולם וימנע מהם למרוד בהוראה שלו.