תארו לעצמכם שאתם מוזמנים לאירוע ענק של המלך, אבל אף אחד לא מגלה לכם מה בדיוק הולך לקרות שם. למה לשמור את זה בסוד? המלך נבוכדנצר רצה להראות לכולם שהוא השליט היחיד והחזק ביותר. הוא פחד שאם הוא יגלה מראש שכולם הולכים להשתחוות לפסל זהב ענק, אנשים חכמים יבינו שזו מלכודת ויברחו. לכן הוא פשוט הזמין את כל המנהיגים והשרים, ועכשיו, כשהם כבר שם, הם חייבים לציית.
פתאום, שליח מיוחד של המלך, שנקרא כָרוֹזָא, עומד וצועק בקול גדול וחזק, כלומר קָרֵא בְחָיִל, כדי להעביר את הפקודה לכולם. הוא פונה אל המנהיגים ואומר להם לְכוֹן אָמְרִין, שזה אומר לכם אנחנו מצווים. למרות שרק השרים נמצאים שם, הפקודה מכוונת אליהם כי הם נחשבים לשליחים שמייצגים את כל התושבים בארצות שלהם.
השליח מכריז שהחובה הזו שייכת לכולם, והוא פונה לשלוש קבוצות: עַמְמַיָּא, שהם העמים הגדולים והעצומים, אֻמַּיָּא, שהם עמים קטנים יותר, וְלִשָּׁנַיָּא, שהם קבוצות ממש קטנות של אנשים שהדבר היחיד שמייחד אותם הוא השפה השונה שלהם. המסר של המלך ברור ומוחלט: מהאומה הכי גדולה ועד לקבוצה הכי קטנה ורחוקה, כולם חייבים להישמע לו.