תארו לעצמכם שאתם נמצאים בארמון מפואר, ופתאום מופיעה משום מקום כף יד מסתורית ומתחילה לכתוב על הקיר. הופעת היד הזו לא קרתה במקרה. המילה בֵּאדַיִן אומרת לנו שזה קרה "אז" או "בגלל זה", כלומר כתגובה ישירה למעשים של המלך בלשאצר. היד הזו נשלחה מִן־קֳדָמוֹהִי, כלומר מלפני ה', והוא זה ששלח אותה. לכן נאמר שְׁלִיחַ פַּסָּא דִי־יְדָא, שפירושו נשלחה כף של יד, והיא זו שביצעה את הפעולה של וּכְתָבָא דְנָה רְשִׁים, כלומר הכתב הזה נכתב ונחקק.
אבל למה היד נשלחה בדיוק באותו הרגע? בשמיים התקיימה באותו זמן הכרעה חשובה. מצד אחד, חלפו שבעים השנים שנקבעו מראש לסופה של ממלכת בבל. מצד שני, בלשאצר היה הנכד של מלך בבל, ואם היו לו מעשים טובים, אולי המלכות הייתה יכולה להמשיך. מכיוון שגורל הממלכה היה מונח כמו על כפות מאזניים, ולמלך לא היו זכויות שישמרו עליו, נשלחה כף היד מאת ה' כדי להכריע את הדין ולחתום את גורל הממלכה.