שמות, פרק כ״א, פסוק א׳

מערכת החוקים האזרחית מהווה המשך ישיר לעשרת הדיברות, ותוספת האות ו' במילה וְאֵלֶּה מלמדת שגם פרטי דינים אלו מקורם אלוהי וניתנו בסיני. הַמִּשְׁפָּטִים הם חוקי הממון המעשיים שבין אדם לחברו, המסדירים את הבעלות והרכוש ומונעים גזל. הציווי אֲשֶׁר תָּשִׂים דורש ממשה לפרוס את החוקים וטעמיהם בבהירות כשלחן ערוך, כדי שיהיו מובנים לחלוטין לכל אדם. הבאת הדינים לִפְנֵיהֶם מחייבת לברר סכסוכים אך ורק בפני דיינים מומחים ממערכת המשפט של ישראל, ואוסרת לחלוטין פנייה לערכאות של גויים. משפט צדק זה מטיל שלום בחברה כשם שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לה', ומחייב את השופטים לנהוג בענווה ובשוויון כלפי כולם.