שמות, פרק כ״א, פסוק ל״ז

גנבת בהמות נחשבת לעבירה חמורה במיוחד, שכן הגנב פועל במחשכים מתוך יראה מבני אדם אך ללא יראה מה', ומנצל את חוסר ההגנה של הצאן והבקר הרועים בשטחים פתוחים. קנס ההרתעה הכבד מוטל על הגנב רק כאשר העלים את הבהמה לחלוטין והוכיח שאין בכוונתו להשיבה, כלומר וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ בעצמו או על ידי שליח. העונש על גנבת שור עומד על חֲמִשָּׁה בָקָר, מפני שזוהי בהמת עבודה שחסרונה גורם לביטול מלאכה, ומשום שהגנב מוביל אותה ברגליה ללא בושה. לעומת זאת, העונש מופחת ועומד על וְאַרְבַּע־צֹאן על גנבת שה שאינו משמש לעבודה, מתוך התחשבות בכבודו של הגנב שכבר התבזה כשנאלץ לשאת אותו על כתפיו. החזרה על המילים תַּחַת הַשּׁוֹר וכן תַּחַת הַשֶּׂה מלמדת שקנס זה חל אך ורק על בהמות אלו, ושהתשלום חייב להתבצע בבהמות בריאות השוות באיכותן לבהמה שנגנבה.