התורה שומרת על קדושת החיים ומגבילה את זכות האדון לרדות בעבדיו, בין אם מדובר בעבד כנעני הקנוי לו לעולם ובין אם בעבד עברי. מותר לאדון לייסר אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ למטרת מוסר באמצעות הכאה בַּשֵּׁבֶט, שהוא מקל או שוט, אך אם יכה אותם באכזריות בכלי שיש בו עוצמה להמית, הדבר נחשב לרצח. אם העבד ספג מכות רבות וּמֵת תַּחַת יָדוֹ, כלומר מת מיד בשעת ההכאה ובעודו בבעלות אדונו, דין האדון הוא נָקֹם יִנָּקֵם. עונש זה משמעותו הוצאה להורג בחרב בידי בית דין, המשמש כגואל הדם של העבד חסר המשפחה, כדי להדגיש שגם העבד נברא בצלם ה' ודין הורגו שווה לדין רוצח אדם חופשי.
שמות, פרק כ״א, פסוק כ׳
פרשת משפטים
וְכִֽי־יַכֶּה֩ אִ֨ישׁ אֶת־עַבְדּ֜וֹ א֤וֹ אֶת־אֲמָתוֹ֙ בַּשֵּׁ֔בֶט וּמֵ֖ת תַּ֣חַת יָד֑וֹ נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.