כאשר בעל חיים מפתח טבע אלים והופך לשור נגח שכבר פגע באחרים מתמל שלשם, כלומר קודם לכן, האחריות על הבעלים עולה מדרגה. אם הועד בבעליו באמצעות אזהרה משפטית ברורה על הסכנה, אך הוא פעל ברשלנות ולא ישמרנו, וכתוצאה מכך בעל החיים המית איש או אשה בכל דרך קטלנית שהיא, מתבצע הליך משפטי מוקפד שבסופו השור יסקל. באשר לבעלים, התורה קובעת כי וגם בעליו יומת, ולמרות שפשט הכתוב עשוי לרמז על הוצאה להורג בבית דין, הגישה המרכזית קובעת שזהו עונש מוות בידי שמים. מבחינה מוסרית הבעלים אכן ראוי למוות על רשלנותו הפושעת, אך התורה מאפשרת לו לפדות את נפשו באמצעות תשלום כופר כלכלי.
שמות, פרק כ״א, פסוק כ״ט
פרשת משפטים
וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.