כאשר עבד עברי בוחר לוותר על חירותו, הוא נדרש להצהיר אָמֹר יֹאמַר פעמיים, במהלך עבדותו ובסיומה, כדי לוודא שהחלטתו יציבה ועקבית. הציון הָעֶבֶד ממעט אמה עברייה שאינה נרצעת, ומדגיש את השפלות שבבחירתו מרצון להשתעבד. ההצהרה אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי מתקבלת רק כאשר ישנה אהבה הדדית ושוויון מוחלט בתנאי המחיה בין שניהם. בנוסף, האהבה כלפי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי מתייחסת ספציפית לשפחה הכנענית שהאדון נתן לו ולילדיהם, ובלעדיהם אינו רשאי להאריך את שעבודו. ההחלטה לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי מהווה ויתור על החירות שניתנה בהר סיני, ולכן העבד נענש ברציעת אוזנו שבחרה בעול בשר ודם על פני עול מלכות ה'.
שמות, פרק כ״א, פסוק ה׳
פרשת משפטים
וְאִם־אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֙בְתִּי֙ אֶת־אֲדֹנִ֔י אֶת־אִשְׁתִּ֖י וְאֶת־בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חׇפְשִֽׁי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.