קרה לכם פעם ששיחקתם בחוץ, ובלי כוונה מישהו קיבל מכה או שריטה? התורה מלמדת אותנו לקחת אחריות מלאה על המעשים שלנו, במיוחד אם גרמנו לאדם אחר להרגיש כאב. כאשר מופיעה המילה תַּחַת, הכוונה היא לא שאם מישהו נתן מכה צריך להחזיר לו באותה מידה, הרי זה לא באמת ירפא את הפצוע. הכוונה היא לפיצוי כספי. מי שפגע בחברו צריך לשלם לו כסף שמפצה אותו על הצער, על הטיפול הרפואי, על הבושה ועל הזמן שבו לא יכול היה לעבוד.
התורה מפרטת שלושה סוגים של פגיעות שגורמות לכאב. כְּוִיָּה היא מכה של אש או חום, כמו למשל כשנוגעים בטעות במשהו רותח שכואב מאוד אבל לא עושה פצע פתוח. פֶּצַע הוא מכה שחותכת את העור ומוציאה דם. המילה השלישית היא חַבּוּרָה, שזו מכה יבשה. במכה כזו העור לא נקרע ולא יורד דם, אלא המקום מתנפח ומשנה את הצבע שלו, קצת כמו הכתמים שיש על הפרווה של הנמר.
איך בכלל אפשר לדעת כמה כסף שווה הכאב של החבר? כדי לחשב את זה, בודקים כמה כסף אדם היה מוכן לשלם רק כדי לא להרגיש את הכאב הזה בכלל. מכל הדינים האלו אנחנו לומדים כלל חשוב מאוד: אדם תמיד אחראי לנזקים שהוא גורם. גם אם מישהו פגע בחבר שלו בכוונה, וגם אם זה קרה לגמרי בטעות, הוא חייב לקחת אחריות ולשלם על הנזק והכאב שגרם.