תארו לעצמכם משפחה בימי קדם שאין לה אפילו פרוטה אחת כדי לקנות אוכל. מה אבא יכול לעשות כדי להבטיח שהילדה הקטנה שלו לא תרעב ויהיה לה עתיד טוב ומסודר? התורה מספרת לנו על מצב של עוני קשה מאוד, שבו אבא נאלץ להעביר את הבת שלו למשפחה אחרת כדי להגן עליה. המילים וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ מלמדות אותנו שרק לאבא מותר לעשות צעד כזה, ורק כשהמשפחה נמצאת במצוקה כלכלית עצומה ואין להם שום ברירה אחרת. הוא יכול לעשות זאת רק עבור אֶת בִּתּוֹ, כלומר רק כשהיא עדיין ילדה קטנה. ברגע שהיא גדלה ומתבגרת, כבר אין לו שום רשות לעשות זאת.
האבא לא שולח אותה כדי שתהיה שפחה פשוטה. התורה קוראת לה לְאָמָה. אמה היא נערה שיש לה מעמד חשוב ומכובד. היא לא עושה עבודות קשות, אלא רק עבודות קלות בתוך הבית ומשגיחה על הסדר. המטרה האמיתית של האבא היא שבעל הבית או הבן שלו יתחתנו איתה כשתגדל, וכך היא תהפוך לחלק מהמשפחה ותחיה בטוב. בגלל שהיא מיועדת להיות בת משפחה, התורה קובעת שהיא לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים. יש לה כללים מיוחדים ושונים לגמרי משל עבדים רגילים. למשל, היא משתחררת מיד ברגע שהיא גדלה ומתבגרת. התורה דואגת לכבוד שלה ומוודאת שהיא תישאר מוגנת, עטופה ובטוחה.