יצא לכם פעם ללבוש בגד יפה וחגיגי, ומעליו לשים מעיל פשוט יותר רק כדי שהבגד לא יתלכלך בדרך? כשבנו את המשכן במדבר, תכננו אותו בכמה שכבות חכמות. השכבה הפנימית הייתה עשויה מחומרים יקרים ומפוארים מאוד. כדי להגן עליה, הכינו יְרִיעֹת עִזִּים. הכוונה היא לא לעור של העז, אלא ליריעות גדולות שנארגו מהצמר הרך שצומח ממש קרוב לשורש השיער של העז. השכבה הזו שימשה לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן, כלומר היא נפרשה מלמעלה כמו מכסה מעל השכבה הפנימית והיקרה.
ה' ציווה להכין עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יריעות כאלו, והמשמעות של המילה הזו היא פשוט אחת עשרה. השכבה החיצונית הזו הייתה גדולה וארוכה יותר מהשכבה הפנימית המפוארת. הסיבה לכך היא שהיריעות הפנימיות לא הגיעו עד לאדמה, ויריעות העיזים הארוכות נועדו לכסות את החלק החשוף כדי שהבדים היקרים לא יתלכלכו מהעפר ומהגשם. מכאן אנחנו לומדים דרך ארץ חשובה, שתמיד כדאי לשמור ולהגן על הדברים היפים והיקרים שלנו. היריעה האחת עשרה הנוספת הייתה ארוכה, כך שחלק ממנה התקפל וכיסה את פתח האוהל, ממש כמו כלה צנועה שמכסה את הפנים שלה בצעיף.