יצא לכם פעם לראות איך תופרים בגד? בדרך כלל מכינים את הבגד בנפרד ואת החגורה בנפרד. אבל באפוד של הכהן הגדול זה היה שונה. החגורה של האפוד, שנקראת וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ, לא הייתה פריט נפרד. המילים מִמֶּנּוּ הוּא מסבירות שהיא נארגה ממש כחלק בלתי נפרד מהאפוד עצמו. החגורה פשוט בלטה מצד ימין ומצד שמאל, כדי שהכהן יוכל לקשור אותה סביב הגוף שלו. היא גם נעשתה בדיוק באותה צורה, כְּמַעֲשֵׂהוּ, מאותם חוטים יקרים של זהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש משזר.
בסוף התיאור מופיעות המילים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. המילים האלו חוזרות על עצמן בכל פעם שמתארים הכנה של אחד מבגדי הכהונה. למה צריך להזכיר זאת בכל פעם מחדש? כדי ללמד אותנו שהאומנים שהכינו את הבגדים לא המציאו שום דבר מהראש שלהם. גם בפרטים הכי קטנים הם עשו הכל בדיוק לפי המסורת שקיבלו, והכוונה שלהם בכל פעולה ופעולה הייתה טהורה לגמרי, רק כדי לעשות את רצון ה'.