קרה לכם פעם שקיבלתם מתנה ממש מיוחדת וחשובה, אבל במקום לשמור עליה ולהשתמש בה לדברים טובים, השתמשתם בה בצורה שגויה לגמרי? בני ישראל קיבלו מה' מתנה יקרה מאוד, וזו הייתה ההזדמנות להקדיש לו את הבכורות שלהם. המילה פֶּטֶר פירושה פתיחה, והכוונה היא לתינוק הבכור שפותח את רחם אמו. אבל במקום להקדיש את הבכורות לה', העם בחר לעשות מעשה קשה מאוד ולהעביר אותם לאלילים. בגלל המעשה הזה, ה' אומר וָאֲטַמֵּא אוֹתָם בְּמַתְּנוֹתָם. כלומר, מכיוון שהם לקחו את המתנות שלהם ונתנו אותן לאלילים, ה' התרחק מהם.
כאשר מתרחקים כל כך מהדרך הטובה, מגיע עונש. ה' אומר לְמַעַן אֲשִׁמֵּם. המילה הזו לא קשורה למילה אשמה, אלא למילה שממה. ה' מביא על העם שממה ומרחיק אותם מהארץ בגלל המעשים שלהם. אבל חשוב לדעת שהעונש הזה הוא לא הסוף, ויש לו מטרה ברורה: לְמַעַן אֲשֶׁר יֵדְעוּ אֲשֶׁר אֲנִי ה'. ה' רוצה שדווקא מתוך הקושי והשממה, העם פתאום יתעורר ויבין משהו חשוב. הוא רוצה שהם יגלו שהאלילים של הגויים הם בעצם שקר, יזכרו מי באמת אוהב אותם ושומר עליהם, ויבחרו לחזור אל ה' מכל הלב.