הדבר כבר ידוע, מוכח ומהווה בֹחַן וניסיון קשה לעם לנוכח איום החרב המונפת עליהם. מול אזהרות אלו עולה התמיהה וּמָה תהיה תכלית החרב אִם־גַּם־שֵׁבֶט ישראל יינצל, והיא תהיה מֹאֶסֶת מלהשחית אותו. המסקנה היא שהחרב לא תעצור והעם פשוט לֹא יִהְיֶה עוד, שכן גם אם נדמה שהם מואסים בחטאיהם, תשובתם לא תתקיים לאורך זמן. החורבן הוא בלתי נמנע ונובע מהשחתתם הפנימית, כך שגם ללא איום חיצוני הם יכלו את עצמם, גם כעונש על כך שבעבר היו בבחינת שֵׁבֶט מֹאֶסֶת שלעג לאחיו שגלו.
יחזקאל, פרק כ״א, פסוק י״ח
כִּ֣י בֹ֔חַן וּמָ֕ה אִם־גַּם־שֵׁ֥בֶט מֹאֶ֖סֶת לֹ֣א יִֽהְיֶ֑ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.