תושבי ירושלים מתייחסים לאיומי הכיבוש של מלך בבל בשאננות, ולכן פעולותיו נראות כדבר ריק וכִּקְסַם שָׁוְא בְּעֵינֵיהֶם. הם חשים מוגנים בזכות הבטחות נביאי השקר, כאילו ישנן שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם שלא יאונה להם רע, בעוד שבפועל האויב הטיל גורלות שבע פעמים שבע וכולם הצביעו על עירם. מצב זה וְהוּא מַזְכִּיר עָוֹן לְהִתָּפֵשׂ, שכן הקשבתם לנביאי השקר והפרת שבועתו של המלך צדקיהו לבבל חורצות את גורלם להילכד. הגורלות הרבים מזכירים את עוון העם בביטול השמיטה, ואף מלך בבל עצמו מונה את פשעיהם בשעת עריכת קסמיו. לבסוף, חטאי התושבים הנעשים בגאווה משמשים כתזכורת תמידית לפני ה' ומובילים לנפילתם ביד האויב.
יחזקאל, פרק כ״א, פסוק כ״ח
וְהָיָ֨ה לָהֶ֤ם (כקסום) [כִּקְסׇם־]שָׁוְא֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם שְׁבֻעֵ֥י שְׁבֻע֖וֹת לָהֶ֑ם וְהוּא־מַזְכִּ֥יר עָוֺ֖ן לְהִתָּפֵֽשׂ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.