תארו לעצמכם שאתם צריכים לצאת למסע קשה ומסוכן, וחבר טוב מבקש להצטרף כדי לעזור לכם, אבל אתם יודעים שהדרך תהיה לו קשה מדי. האם הייתם מסכימים שיבוא איתכם? דוד המלך נמצא בדיוק במצב כזה. הוא נאלץ לברוח מירושלים מפני בנו אבשלום, שרוצה לקחת ממנו את המלוכה. אל מסע הבריחה רוצה להצטרף איתי הגתי, שר צבא אמיץ שהגיע לא מזמן. אבל דוד, שדואג לו, מנסה לשכנע אותו להישאר מאחור ולא להסתבך.
דוד אומר לאיתי שׁוּב וְשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ. למי דוד מתכוון כשהוא אומר "המלך"? הוא מתכוון לאבשלום! דוד מסביר לאיתי שהעם כבר בחר באבשלום למלך, ואבשלום בטוח ישמח מאוד ששר צבא מוכשר כמוהו יישאר לעבוד אצלו.
כדי לשכנע אותו, דוד מוסיף ואומר כִּי נָכְרִי אַתָּה. כלומר, איתי הוא אדם זר שהגיע מארץ אחרת, מהעיר גת. דוד מסביר לו שאין לו שום סיבה להתערב במריבה הזאת. הוא לא קשור למשפחת המלוכה ולא עבד אצל דוד שנים רבות, ולכן אבשלום לא יחשוד בו ולא יפגע בו אם יישאר בירושלים. חוץ מזה, מסע הבריחה יהיה קשה מאוד ובלי הרבה אוכל, ודווקא בגלל שאיתי הוא אדם זר, יהיה לו קשה למצוא אנשים בדרך שירחמו עליו ויעזרו לו.
בסוף דבריו דוד מציע לו אפשרות נוספת ואומר וְגַם גֹּלֶה אַתָּה לִמְקוֹמֶךָ. המילה גולה מתארת אדם שנודד ועובר ממקום למקום. דוד אומר לאיתי שאם הוא לא רוצה להישאר ולשרת את אבשלום, הוא יכול פשוט לנדוד בחזרה אל המקום הטבעי והבטוח שלו בעיר גת. שם הוא יוכל להמשיך לחיות בשקט ובשלווה, בלי להכניס את עצמו לסכנות.