שמואל ב, פרק ט״ו, פסוק ט׳

II Samuel 15:9Sefaria

וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ הַמֶּ֖לֶךְ לֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וַיָּ֖קׇם וַיֵּ֥לֶךְ חֶבְרֽוֹנָה׃ {פ}

קרה לכם פעם שנפרדתם ממישהו, אבל בתוך הלב הרגשתם דאגה קטנה? זה בדיוק מה שהרגיש דוד המלך כשאבשלום בנו ביקש לצאת לדרך. דוד זכר שפעם קודמת שאבשלום ביקש לצאת לאירוע, זה נגמר במעשה קשה. לכן, כשהוא נפרד ממנו, הוא אומר לו לֵךְ בְּשָׁלוֹם, מתוך תקווה גדולה שהפעם הנסיעה תעבור בשקט ובשלווה.


אבל המילים המדויקות שדוד בחר היו כמו רמז עצוב למה שעומד לקרות. חכמים מסבירים שכאשר נפרדים מאדם שיוצא לדרך, נהוג לומר לו "לך לשלום", כדי לאחל לו הצלחה. את המילים לֵךְ בְּשָׁלוֹם אומרים בדרך כלל כשנפרדים מאדם שנפטר. בלי שדוד התכוון, המילים שלו רמזו על העתיד, כי הדרך של אבשלום באמת הסתיימה באסון.


אבשלום לא בחר סתם כך ללכת חֶבְרוֹנָה. חברון הייתה עיר חשובה מאוד, עיר הבירה של ארץ יהודה, וזה היה בדיוק המקום שבו דוד המלך בעצמו התחיל את המלוכה שלו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.