ה' העניק לדוד ניצחון מוחלט במלחמותיו הפנימיות בישראל, והביטוי תַּתָּה לִּי עֹרֶף מתאר כיצד נתן וגרם ליריבים להפנות את אחורי פניהם ולברוח. אף על פי שהם נסים על נפשם, דוד משיג אותם ומקיים בהם וָאַצְמִיתֵם, כלומר כריתה והשמדה מוחלטת. כדרכה של שירה, המילים אֹיְבַי וכן מְשַׂנְאַי מהוות כפל עניין לתיאור כלל היריבים שהושמדו. עם זאת, יש המבחינים בין האויבים הגלויים שדי בבריחתם, לבין השונאים הנסתרים ואנשי המרמה המסוכנים יותר, שדווקא כלפיהם נדרשת פעולת ההשמדה.
שמואל ב, פרק כ״ב, פסוק מ״א
וְאֹ֣יְבַ֔י תַּ֥תָּה לִּ֖י עֹ֑רֶף מְשַׂנְאַ֖י וָאַצְמִיתֵֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.