יצא לכם פעם לתכנן איך להקיף מבצר במשחק, ודווקא להשאיר צד אחד שלו פתוח בכוונה? תתפלאו לשמוע שכך בדיוק פעלו בני ישראל. במלחמה מול מדיין, מוסבר שוַיִּצְבְּאוּ עַל מחנה האויב, כלומר הם הקיפו אותו. הם עשו זאת בדיוק כַּאֲשֶׁר ציווה ה', מה שמראה שהם לא יצאו למלחמה כדי לקחת שלל או אוצרות, אלא פעלו מתוך כוונה טהורה לקיים את רצון ה'. לכן, הם נלחמו לפי כללים מיוחדים: הם הקיפו את העיר רק משלושה כיוונים, והשאירו את הכיוון הרביעי פתוח לחלוטין. למה לעשות דבר כזה? קודם כל, כדי לתת למי שרוצה לברוח ולהינצל אפשרות אמיתית לעשות זאת. שנית, זה גם רעיון חכם: אם לוחמים מרגישים שאין להם שום דרך לברוח, הם יילחמו בייאוש ובכוח רב יותר. בסיום הקרב, בני ישראל גברו על כָּל זָכָר, והכוונה היא לגברים הבוגרים שנשארו להילחם. בזכות אותו פתח מילוט שהושאר פתוח, אנשים רבים אכן הצליחו להימלט, וכך המשיך העם המדייני להתקיים גם שנים רבות לאחר מכן.
במדבר, פרק ל״א, פסוק ז׳
פרשת מטות
וַֽיִּצְבְּאוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיַּֽהַרְג֖וּ כׇּל־זָכָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.