קרה לכם פעם שהיה בידיכם אוצר גדול והייתם צריכים להתאפק לא לקחת ממנו מיד? הלוחמים של עם ישראל חזרו מהקרב עם המון רכוש, אבל במקום לחלק אותו ביניהם בשטח, הם הביאו הכול ישר אל משה ואל אלעזר הכהן. המעשה הזה מראה כמה הלוחמים היו צדיקים וישרים, כי הם שלטו בעצמם ולא לקחו שום דבר בלי רשות. התורה מספרת לנו בדיוק מה הם הביאו ומחלקת זאת לשלושה סוגים: השבי הם האנשים שנלקחו, המלקוח הם בעלי החיים, ואילו השלל הם כל החפצים השונים. כשהלוחמים הגיעו אל ערבות מואב, הם לא נכנסו מיד אל תוך המחנה עצמו, אלא עצרו וחנו ממש בסמוך אליו.
במדבר, פרק ל״א, פסוק י״ב
פרשת מטות
וַיָּבִ֡אוּ אֶל־מֹשֶׁה֩ וְאֶל־אֶלְעָזָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן וְאֶל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַשְּׁבִ֧י וְאֶת־הַמַּלְק֛וֹחַ וְאֶת־הַשָּׁלָ֖ל אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה אֶל־עַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.