במדבר, פרק ל״א, פסוק י״א

יצא לכם פעם למצוא אוצר גדול או לזכות בפרס שווה במיוחד יחד עם קבוצה של חברים? במצב כזה, לפעמים מתחשק לשמור קצת לעצמנו בשקט, בלי שאף אחד יראה. אחרי שלוחמי ישראל ניצחו את מדין, הם חזרו למחנה עם המון רכוש שהם מצאו אצל האויב. התורה משתמשת במילה וַיִּקְחוּ כדי ללמד אותנו משהו מיוחד על הלוחמים האלה. הם היו אנשים כל כך ישרים וצדיקים, שאף אחד מהם לא התפתה להחביא שום דבר לעצמו בסתר. הם פשוט אספו את כל הרכוש והביאו אותו בצורה מסודרת וישרה למשה. התורה גם עושה סדר ומחלקת את מה שהם הביאו לשני סוגים. הסוג הראשון נקרא הַשָּׁלָל, וזהו כל הרכוש הדומם, כמו בגדים, תכשיטים וחפצים יקרים. הסוג השני נקרא הַמַּלְקוֹחַ, והכוונה היא ליצורים חיים. המילה הזו מזכירה לנו את הפעולה של "לקחת", כי בעלי חיים ואנשים צריך ממש לקחת, לתפוס או להוביל אותם בדרך כדי שיבואו איתנו. לכן, הרכוש החי הזה כלל גם את הבהמות וגם את האנשים שהלכו יחד איתם בשקט אל המחנה.