תארו לעצמכם שאתם חוזרים ממשימה קשה ומסוכנת אחרי שניצחתם בהצלחה רבה. אתם בטוחים שכולם ימחאו לכם כפיים, אבל פתאום המנהיג שלכם כועס עליכם מאוד. זה בדיוק מה שקרה ללוחמי עם ישראל כשחזרו מהמלחמה מול מדין. במקום חגיגה, משה רבנו פוגש אותם ושואל אותם בפליאה ובתדהמה: הַחִיִּיתֶם? כלומר, האם באמת השארתם בחיים כָּל נְקֵבָה? משה שואל איך ייתכן שהם השאירו בחיים אפילו אישה אחת. הלוחמים עשו טעות, כי הם חשבו שזו מלחמה רגילה שבה מותר לקחת שבויים. אבל משה מסביר להם שהפעם זה שונה לגמרי. הנשים של מדין לא היו סתם שבויות, אלא הן היו אלה שיזמו וגרמו לעם ישראל לחטוא חטא חמור לפני ה', חטא שהביא מגפה קשה על העם. בגלל שהן היו הסיבה הישירה לאותו אסון, משה כועס ומסביר שהיה אסור להשאיר אותן, כדי שלא ימשיכו להחטיא ולפגוע בעם ישראל.
במדבר, פרק ל״א, פסוק ט״ו
פרשת מטות
וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה הַֽחִיִּיתֶ֖ם כׇּל־נְקֵבָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.