תארו לעצמכם את הרגע שבו לוחמים חוזרים הביתה אחרי שניצחו במלחמה. לוחמי בני ישראל חזרו מהמלחמה במדיין והביאו איתם שלל רב. הם לקחו איתם את נְשֵׁי מִדְיָן וגם את טַפָּם, כלומר את הילדים הקטנים שלהם. אולי תשאלו את עצמכם למה הלוחמים הביאו דווקא את הנשים האלה אל המחנה? הרי אותן נשים גרמו לעם ישראל לחטוא חטא חמור שהביא לאסון כבד. האמת היא שהלוחמים היו אנשים צדיקים, והם ממש לא התכוונו לתת לאותן נשים להמשיך בדרכן. הם רצו להביא אותן אל המחנה כדי להעניש אותן מול כולם, וכך לקדש את שם ה' ולהראות לכל העם שמעשים רעים מביאים לעונש. הם אפילו הביאו את השבויים אל משה ואלעזר הכהן כדי להראות שהכוונות שלהם טהורות. אבל התוכנית השתבשה. משה רבנו כעס מאוד כשהוא ראה שהביאו את הנשים, עוד לפני שהלוחמים הספיקו להסביר לו את התוכנית שלהם. בגלל הכעס הזה, משה איבד לאותו רגע את הנבואה שלו, והלוחמים פשוט השתתקו. חוץ מהאנשים, הלוחמים חזרו גם עם הרבה מאוד בעלי חיים. הם הביאו את מִקְנֵהֶם, שזה הצאן והבקר של האויב, ואת בְּהֶמְתָּם, שהם החמורים. בנוסף לכל זה, הם אספו גם את חֵילָם, שזו מילה שמתארת את כל הרכוש והחפצים שהיו שייכים למדיינים, כמו זהב, כסף, נחושת ובגדים.
במדבר, פרק ל״א, פסוק ט׳
פרשת מטות
וַיִּשְׁבּ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־נְשֵׁ֥י מִדְיָ֖ן וְאֶת־טַפָּ֑ם וְאֵ֨ת כׇּל־בְּהֶמְתָּ֧ם וְאֶת־כׇּל־מִקְנֵהֶ֛ם וְאֶת־כׇּל־חֵילָ֖ם בָּזָֽזוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.