יצא לכם פעם לחזור הביתה עם המון דברים חדשים אחרי טיול ארוך? לוחמי עם ישראל חזרו מהמלחמה עם הרבה מאוד שלל ורכוש. אבל בגלל שבמלחמה יש גם מוות, החפצים שהם הביאו נטמאו מבחינה רוחנית. התורה מלמדת אותנו שלאדם יש מעלה רוחנית גבוהה, והוא צריך תמיד לשאוף להיות טהור ולהידמות למידותיו של ה׳. לכן, היה צריך לטהר את החפצים לפני שמכניסים אותם למחנה, בעזרת התזת מים מיוחדים ביום השלישי וביום השביעי.
בדרך כלל משה רבנו הוא זה שמלמד את העם, אבל מכיוון שהוא כעס באותו הזמן, הלכות הטהרה נעלמו ממנו. מי שלימד את הלוחמים מה לעשות היה אלעזר הכהן. הוא אמר להם תִּתְחַטָּאוּ, והכוונה היא לא רק שהם צריכים להיטהר בעצמם, אלא שהם צריכים לטהר את הכלים שהביאו עבור עצמם. אלעזר הדגיש להם שהרכוש הזה באמת שייך להם עכשיו ומותר להם להשתמש בו, כדי שלא ירגישו תסכול וכדי שיהיה להם אומץ לצאת למלחמות גם בעתיד.
אילו חפצים בדיוק היה צריך לטהר? קודם כל, וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר, שזה כולל בגדים ארוגים ודברים שעשויים מעור. בנוסף, צריך לטהר גם וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים. הביטוי הזה לא מדבר רק על עזים, אלא על כלים שעשויים מהחלקים הקשים של כל מיני בהמות, כמו למשל מסרקים שעשויים מעצמות או קופסאות קטנות לאחסון שעשויות מקרניים. הכלל הזה נכון לכל סוגי הבהמות והחיות, חוץ מעופות, כי כלים שעשויים מעצמות של עוף כלל לא מקבלים טומאה.