תהלים, פרק י״ח, פסוק מ״ט

ה' מעניק למשורר ישועה כפולה, שאינה מסתכמת בהישרדות פיזית בלבד אלא הופכת מצב של סכנה למעמד של עליונות וגדולה. ה' הוא מְפַלְּטִי, המציל את המשורר מֵאֹיְבָי, והוא גם פועל כך שאַף מִן־קָמַי תְּרוֹמְמֵנִי, כלומר מגביה אותו מעל העומדים נגדו, בין אם מדובר בשאול ואנשיו או בגויי הארצות. בסיום הפסוק מבקש המשורר כי מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי, בקשה המכוונת לרוב כלפי שאול המלך שרדף אותו באלימות, שכן הצלה זו היא הבסיס לכל גדולתו של דוד. יש הסבורים כי תואר שלילי זה מכוון דווקא למלך פלשתים, או שעצם הרוממות שיעניק ה' לדוד תראה לאותו איש חמס את מעמדו החדש ותגרום לו לשוב מדרכו הרעה.