ה' מַגְדִּל יְשׁוּעוֹת, כלומר עושה תשועות גדולות עבור דוד המשמשות לו כמבצר, וככל שדוד מודה לו כך הישועה הולכת וגדלה. התארים מַלְכּוֹ וכן לִמְשִׁיחוֹ מכוונים לדוד עצמו, אך גם רומזים לעתיד אל שלמה המלך ומלך המשיח, שכן התואר משיח מבטא מעלה עליונה של מלכות העוברת בירושה נצחית. בחירת ה' בשושלת זו אינה תשלום גמול אלא חסד אלוהי טהור, ולכן הוא וְעֹשֶׂה חֶסֶד לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ. חסד זה עתיד להמשיך וללוות את השושלת ברצף וללא הפסקה עַד עוֹלָם, לנצח נצחים.
תהלים, פרק י״ח, פסוק נ״א
מַגְדִּל֮ יְשׁוּע֢וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד ׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד־עוֹלָֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.