קרה לכם פעם שהרגשתם שבעיות מגיעות אליכם מכל הכיוונים, כאילו אתם תקועים בתוך בוץ עמוק ולא מצליחים לזוז? דוד המלך הרגיש בדיוק כך. הוא פונה אל ה׳ ומבקש עזרה משני דברים שמקשים עליו מאוד במקביל.
תחילה הוא מבקש להינצל מִטִּיט וגם וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם. הכוונה כאן אינה לבוץ אמיתי או לים סוער, אלא זהו משל לצרות גדולות שגורמות לו להרגיש כאילו הוא שוקע ולא יכול לנשום. לכן הוא מתחנן וְאַל אֶטְבָּעָה, כלומר, אנא אל תיתן לי לטבוע. למרות שקודם לכן מרוב פחד וצער הוא הרגיש כאילו הוא כבר טבע, כעת הוא מבקש מה׳ הצלה שלמה כדי שלא ייפול ויאבד את התקווה לחלוטין. בנוסף לצרות האלה, הוא מבקש הגנה גם מִשֹּׂנְאַי, שהם האנשים שרוצים ברעתו. הוא מתפלל שה׳ ימשוך ויציל אותו מהאויבים שלו, ממש באותה הדרך שבה מצילים אדם שטובע במים עמוקים ומעלים אותו למקום בטוח.