המשורר זועק לה' שיושיע אותו מִטִּיט וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם, המשמשים כמשל לצרות קשות ומצוקות עמוקות. אף על פי שקודם לכן תיאר את עצמו כמי שכבר טבע בשל חומרת הסכנה, כעת הוא מתחנן וְאַל אֶטְבָּעָה, ומבקש להינצל ממוות ממשי ומאובדן מוחלט. תפילתו היא להיחלץ מאיום כפול, כאדם הלכוד בין סכנת טביעה לבין אויבים הממתינים לו על השפה כדי להורגו. לחלופין, תחינתו שאִנָּצְלָה מִשֹּׂנְאַי מושווית ישירות לסכנת המים, כך שהוא מבקש להינצל מאויביו במציאות ממש כשם שאדם ניצל מטביעה.
תהלים, פרק ס״ט, פסוק ט״ו
הַצִּילֵ֣נִי מִ֭טִּיט וְאַל־אֶטְבָּ֑עָה אִנָּצְלָ֥ה מִ֝שֹּׂנְאַ֗י וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי־מָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.