בניגוד לרשעים מבקשי רעתו, מדגיש המשורר וַאֲנִי במצב של חוסר אונים, בהיותו עָנִי וְכוֹאֵב. שפלות זו מבטאת סבל פיזי וכלכלי של היחיד, וכן מסמלת את עם ישראל בגלות, כשהוא דל ממצוות וסובל מריחוק המקשה עליו ליישב את דעתו ולשוב בתשובה. מתוך היעדר כוח וזכויות משלו, הוא מבקש כי יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנִי, שכן הוא נשען על ה' בלבד שירים אותו מעוניו ויעניק לו כוח. ישועה והרמה זו יצמחו דווקא בזכות הסבל הכפול שהוא חווה, או כפועל יוצא מכך שה' מושיע כביכול את עצמו מן הגלות.
תהלים, פרק ס״ט, פסוק ל׳
וַ֭אֲנִי עָנִ֣י וְכוֹאֵ֑ב יְשׁוּעָתְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים תְּשַׂגְּבֵֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.