ה' גדע במהירות את תקופת הזוהר והעוצמה של מלכות בית דוד, ובכך הִקְצַרְתָּ יְמֵי עֲלוּמָיו, כלומר ימי הנעורים והשיא של המלך חלפו ונגדעו באיבם. במקום זאת, ה' עטף והלביש את המלכות במפלות ובכישלונות, ולכן הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה. המלך חש מבוכה לנוכח ההבטחות האלוהיות שנראות כמופרות, ואין לו פתחון פה להשיב לאנשים האומרים שאבדה תקוותו, עד שהוא נאלץ להסתתר מהבריות. המילה סֶלָה מדגישה כי בושה זו, יחד עם אורך הגלות, עתידה להימשך זמן רב ולעולם.
תהלים, פרק פ״ט, פסוק מ״ו
הִ֭קְצַרְתָּ יְמֵ֣י עֲלוּמָ֑יו הֶ֥עֱטִ֨יתָ עָלָ֖יו בּוּשָׁ֣ה סֶֽלָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.