דניאל, פרק ג׳, פסוק א׳

נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא מבקש לבטל את הנבואה השמימית שמלכותו תחלוף, ולכן הוא עֲבַד צְלֵם דִּי־דְהַב, כלומר עושה פסל עשוי זהב שנועד לקבע את שלטונו לנצח. מידות הפסל אינן טבעיות לדמות אדם, כאשר רוּמֵהּ, גובהו, הוא שישים אמה, ופְּתָיֵהּ, רוחבו, שש אמות בלבד, מספרים המבטאים את שאיפתו לשלוט בכל קצוות תבל ואת התנשאותו מעל כולם. כדי לייצב את הפסל הצר השתמש המלך בזהב שנבזז מירושלים, במהלך שנועד לשעבד רוחנית את כל אומות העולם, או להכשיל במכוון את עם ישראל בעבודה זרה כדי שיאבדו את זכותם למלכות. המלך אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל, אזור רחב ידיים שבו בנה דור הפלגה את מגדל בבל, מתוך מטרה להמשיך את מסורת המרידה בה', אך בחירת המקום רומזת שכשם שתוכניתם הוכשלה כך תקרוס גם מזימתו.